חפש בבלוג
-
פוסטים אחרונים
הכי אהבתם
קטגוריות
מודעות פרסומת
ארכיון רשומות מאת: גילי
חופים הם לפעמים געגועים
קראתי פעם מאמר שטען שחברות היא הרגש הנשגב באמת שאהבה רומנטית כבודה במקומה אך אם בשתיהן טמונה הבטחה לנצחיות מי שסביר יותר שתקיים היא החברות הנשמה התאומה שלי נסעה רחוק רחוק בלעדיה כל העיר הזאת ריקה והרחובות בה יתומים ואני … להמשיך לקרוא
שדות תות (ורוברב!) לנצח
שישי בבוקר, תל אביב. ירושלמית שאני סוגדת למתכוניה וצילומיה מחכה עם מצגת מעוצבת וחולצת פסים. היא מקסימה ומלאת הומור בעולם האמיתי כמו בעולם הוירטואלי. באתי ללמוד ממנה איך לצלם אוכל כמו שצריך. בהתחלה נזרקו לחלל האוויר מילים ומושגים כמו אור … להמשיך לקרוא
העוגיות של פבריס
חצי-כוס-מלאה החליט שגזלתי ממנו את חדוות האפייה. מסתבר שפעם מזמן לפני שהכרנו הוא היה קונדיטור בסתר ואף אחד לא ידע. מאז תפסתי בעלות על גזרת הקינוחים שהתקבעה יותר ויותר עם הזמן ועם האתגר החדש להעלות פוסטים לבלוג. מפה לשם לפני … להמשיך לקרוא
הירוק היום ירוק מאוד
כשהייתי צעירה (אני כבר מספיק גדולה כדי לכתוב כזה דבר) הייתי קורבן אופנה. בכל עונה קניתי את הפריט-חובה התורן. באייטיז לבשתי בוקסרים של בנים עם טישרט מודפסות לביצפר, בניינטיז גזרתי חולצות וענדתי שרשראות קולר מקטיפה (היא חזרה. הו, האימה!). אחר … להמשיך לקרוא
משהו קטן וטוב
היא כבר מספיק גדולה כדי לזכור שבקיץ יש דובדבנים בשוק. היא מחכה לזה כבר מפסח. לפעמים אני קולטת שהיא יודעת דברים. סתם דברים. כמו, שמות של צמחים, ושלא מתפרצים לכביש, וש"גב זקוף בריא לגוף". אני כבר לא היחידה שמלמדת אותה … להמשיך לקרוא
פורסם בקטגוריה עוגיות, פירות, שוקולד
עם התגים בלונדיז, דובדבנים, זריז, עוגיות, שוקולד צ'יפס
כתיבת תגובה
