דברים שלמדתי בקורונה או איך להאריך חיי ירקות ופירות בבית

*אזהרת טריגר: זהו פוסט ללא מתכון לקינוח. 

פיד קורונה.

דברים לעשות עם הילדים בבית, קלטות אייטיז של ג'יין פונדה עושה אירובי, איך מנקים אמבטיה עם סודה לשתייה, מאה הסרטים השווים בנטפליקס בכל הזמנים, עקומות דאטה של נדבקים, מסלולי חולים היפסטרים, קאמבק של זהו זה, דפי יצירה, איך להכין ינשוף מגליל נייר טואלט, מנדלות, הדולפינים חוזרים לונציה, קפלו את הארון בשיטת מארי קונדו.

ואני, לא בלתי צפוי מצידי, נפלתי קורבן לסרטי 'כיצד תחטאו את המשלוח מהסופר'. והמשכתי במחקר גוגל מעמיק על שימור ירקות ופירות לאורך זמן. כי הזמנים מכתיבים הזמנות גדולות, ולזרוק ירק רקוב או פרי עבש יגרור מבטים מאשימים. כמו כן, יש זמן.

המסקנות לפניכם. נתחיל בניקוי ונמשיך באיחסון.

חיטוי

את הארגזים אני משאירה בחוץ. אני מכינה גיגית גדולה ליד הדלת ועובדת ליד מפתן הדלת. ככל שניתן, אני מראש מבקשת להימנע מאריזות פלסטיק (כי הסביבה). אלו בהן אני משתמשת לאחסון הן שאריות העבר, אפשר להחליפן גם בקופסאות ייעודיות עם אוורור/מגירות המקרר.

מחלקת את הסחורה כך:

פירות וירקות לא ארוזים אני מעבירה מהארגז ישירות לגיגית. חסה ושאר עלים – לכיור.

מה שכן מגיע באריזה או שקית (ברוקולי) אני מוציאה ישר לגיגית ומשאירה את האריזה בארגז (אותו נפנה בסוף).

מוצרים שאני רוצה שיישארו באריזתם המקורית (נגיד פטריות) אני מחטאת את האריזה באמצעות שפריצר אלכוהול 70% או אלכוג'ל.

שטיפה:

בדרך כלל לא מומלץ לשטוף ירקות מיד מאחר והם נשמרים טוב יותר לא שטופים. אך אלו לא זמנים של בדרך כלל, ולכן את הגיגית אני מעבירה למקלחון. כל פרי/ירק עוברים סיבון יסודי ונשטפים על ידי עבדי הבית המתקראים בפי כל – ילדים.

איחסון

בננות: עדיף מחוץ למקרר. נייר כסף מסביב לקצה (אני אמנם לא אגע בבננות גם אם יוכרז על ידי ארגון הבריאות העולמי שהן התגלו כחיסון נגד קורונה, אבל להקרבות שעושים למען הילדים אין גבולות).

ברוקולי: במקרר, עומד כהשגבעול בתוך כוס/קופסא עם מים, והתפרחת מכוסה במגבת רטובה/נייר סופג שהורטב במים.

כרובית: במקרר, עטופה במגבת רטובה בתוך שקית ניילון לא קשורה.

אבוקדו: על הדלפק. להבשלה: מגולגל בנייר עיתון

מלפפונים וקישואים: במקרר, עטופים בנייר סופג, בתוך שקית ניילון לא סגורה היטב/מחוררת קלות.

סלרי: במקרר, עטוף היטב בנייר כסף

גזרים ופלפלים – במקרר, בתוך שקית ניילון מחוררת קלות.

חסה, תרד: שוטפת בכיור, מייבשת במייבש חסה. אחסון במקרר בתוך שקית או קופסת פלסטיק, עם נייר סופג.

עגבניות: על הדלפק, רצוי במסננת או כלי מאוורר אחר.

תפוחי אדמה: מחוץ למקרר באזור מוצל וקריר, רחוק מבצלים, ועם תפוח עץ אחד (שמסתבר שומר על הטריות שלהם ומעכב את צמיחת הדברים המוזרים האלה עליהם).

בצלים, בטטות, דלורית: מחוץ למקרר באזור מוצל וקריר.

עשבי תיבול (פטרוזיליה, עירית וכו'): בכוס גבוהה עם מים, מכוסים בשקית ניילון עם גומיה/סרט שיאטום את השקית.

חציל: עדיף על הדלפק ולא במקרר.

פירות הדר, תפוחים: משאירה בחוץ כל עוד מזג האוויר יפה. תפוחים בנפרד, הם גורמים לפירות אחרים להבשיל מהר יותר (חוץ מתפוחי האדמה, אותם הם משמרים משום מה).

מכירים עוד טיפים? ספרו לי בתגובות.

בונוס: זה מה שקורה לשורש החסה אחרי שבוע אם משאירים אותו בכוס מים:

שנצא מהבידוד במהרה אמן.

פוסט זה פורסם בקטגוריה לא מתוק, עם התגים , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s