חופים הם לפעמים געגועים

קראתי פעם מאמר שטען
שחברות היא הרגש הנשגב באמת
שאהבה רומנטית כבודה במקומה
אך אם בשתיהן טמונה הבטחה לנצחיות
מי שסביר יותר שתקיים היא החברות

הנשמה התאומה שלי נסעה רחוק רחוק
בלעדיה כל העיר הזאת ריקה
והרחובות בה יתומים
ואני לא אוהבת שינויים מה פתאום למה זה טוב
ואני עצובה ומתגעגעת ועוד מלא רגשות

וחושבת
כדאי להוציא ויזה ליתר ביטחון
ולבדוק שוב את הפרשי השעות
ומה החוקים של קשר לונג דיסטנס בוואטסאפ
מותר לסמס כששם לילה?

בינתיים חזרתי לאפות
שילוב השוקולד-פירות המושלם בעיני
שוקולד ואגסים
אגסים ושוקולד
וקראמבל למעלה, בשביל להפעיל את הילדים
הכי סוגר פינה לבוקר של חופש גדול
או כשצריך להתגעגע
ממש כמו חוף

קראמבל אישי של אגסים ושני שוקולדים

שלושה אגסים גדולים או שישה קטנים
50 גרם שוקולד מריר (קצוץ או במטבעות קטנים)
50 גרם שוקולד חלב (אותו דבר)
כוס קמח
חצי כוס סוכר חום בהיר
שקית סוכר וניל
80 גרם חמאה רכה
6 קערות חסינות חום (כמו של סופלה/ברולה)

מחממים תנור ל – 210 מעלות

מקלפים את האגסים וחותכים לקוביות קטנות

בקערה מפזרים על קוביות האגסים את סוכר הוניל ומערבבים

בקערה שמים את החמאה חתוכה לקוביות, הסוכר והקמח

מערבבים עם קצות האצבעות עד שיש פירורים במרקם של חול רטוב (כמו בוידאו מהמתכון הזה)

מסדרים בשכבות את הקראמבל בכלים האישיים
אגסים
שני שוקולדים
פירורים

מכניסים לתנור ל 25 דקות. הקראמבל מוכן כשהפירורים זהובים. מגישים בטמפ' החדר

הצצה למאחורי הקלעים:

[לשולמית]

פוסט זה פורסם בקטגוריה עוגות, פירות, שוקולד, עם התגים , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s