שדות תות (ורוברב!) לנצח

שישי בבוקר, תל אביב.
ירושלמית שאני סוגדת למתכוניה וצילומיה מחכה עם מצגת מעוצבת וחולצת פסים. היא מקסימה ומלאת הומור בעולם האמיתי כמו בעולם הוירטואלי. באתי ללמוד ממנה איך לצלם אוכל כמו שצריך.

בהתחלה נזרקו לחלל האוויר מילים ומושגים כמו אור אחורי ואור צידי והצללות וצמצמים. עשיתי את עצמי מבינה, הנהנתי ורשמתי. אחר כך במרפסת שטופת שמש חורפית, עלינו נשים בכל הגילאים ושיחקנו באוכל. סידרנו שעועית בצבעים, פיזרנו עדשים, זרקנו עלים של פטרוזיליה בנונשלנט לתוך הפריים. להוסיף עוד עגבנית שרי או שזה אובר-קיל? לצלם את הפלפל מהצד או מלמעלה? על רקע שחור או ורוד? ככה, בוקר שלם. שעבר בטיל. יש מצב שמההלם של הסדנא המופלאה הזו לא נגעתי בבלוג שבועות ארוכים.

אבל אז בשבוע שעבר, בסיבוב השבועי שלי בשוק ראיתי אותו: רוברב! הרוברב ואני הכרנו בצרפת לפני כמה שנים, אצל סופי, חברה של חצי-כוס-מלאה. סופי הכינה ממנו ריבות בצנצנות קטנות שעמדו על הראש לאורך השיש באיזו שבת אחת שהזמינה אותנו לארוחת מולים וצ'יפס (סופי עובדת בחנות דגים, עבודה שאינה הולמת את עדינותה וכישוריה). היא הכינה גם סורבה עם תותים, השילוב הקדוש של הרוברב.

בארץ עונת הרוברב נמשכת יומיים בערך, ואלה אותם יומיים אחרונים שיש תותים, שזה ממש ממש עכשיו. אי לכך ומפה לשם, לא היתה לי ברירה. הייתי מוכרחה להכין את הסורבה, וגם לצלם אותו כמו שאפרת לימדה (או לפחות לנסות).

 

סורבה רוברב ותותים

מה צריך

4-5 גבעולים רחבים של רוברב (אני מצאתי בדוכן של כרמלה בקצה הדרומי של שוק הכרמל)
חבילת תותים (כ- 300 גרם)
כוס סוכר
כוס מים
כף מיץ לימון

הכנה

חותכים את הפירות. תותים לרבעים, רוברב לעובי סנטימטר שניים (את הקצוות זורקים).

בסיר גדול מבשלים את הרוברב עם המים והסוכר. מביאים לרתיחה, מכסים ומבשלים כעשר דקות עד שהרוברב מתרכך.

מורידים מהאש. מוסיפים את התותים ואת מיץ הלימון.

טוחנים בבלנדר מוט (או מעבירים למג'ימיקס) עד שהתערובת חלקה.

שופכים לתבנית אלומיניום או זכוכית שישרדו בפריזר (תבנית לחם או אינגליש קייק עובדת טוב).

מקפיאים לשעתיים. אחרי שעתיים מוציאים מהפריזר ומערבבים בעזרת מזלג. מחזירים להקפאה וחוזרים על הפעולה אחת לחצי שעה, בערך פעמיים שלוש. זה עוזר למרקם להשתפר. מומלץ להוציא מהפריזר כעשר דקות לפני הגשה או חמש אם חמסין.

מהר, מהר, לפני שייגמר.

כן יש בפוסט הזה מיליון תמונות בהגזמה.

 

מודעות פרסומת
פוסט זה פורסם בקטגוריה מתוקים אחרים, פירות, עם התגים , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

תגובה אחת על שדות תות (ורוברב!) לנצח

  1. אביגיל הגיב:

    גם יצא לך פוסט אדום ב1 במאי, איזה כיף

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s