For the times they are changing

אני לא אוהבת שינויים. לא מתלהבת מהתחלות חדשות. לא מבינה בשביל מה זה טוב. למה אי אפשר פשוט שדברים יישארו כמו שהם וזהו.

שהקיץ לא ייגמר אף פעם. שלא נצטרך לעבור דירה. שחצי-כוס-מלאה לא יהיה חייב להתחיל עבודה חדשה. שאנשים יפסיקו לעזוב. שאני לא אצטרך לעזוב. שאף אחד לא יסע לשום מקום אף פעם.
שיישאר בבטן עוד חודש חודשיים. עוד טיפה, מבטיחה שאפסיק להתלונן שכואב לי בגב. שתמיד יהיו דובדבנים בשוק.

זה מצחיק, כי עשיתי קריירה מלנסות להביא לשינוי. כי כל הפעמים בחיים שהצלחתי להתגבר על הפחד משינויים זה תמיד הביא דברים טובים וחדשים ומרגשים. אז למה למה למה רגע לפני אני תמיד מחפשת את כפתור המילוט וחופרת בור במיטה ומתכסה בפוך.

והכי נורא, זה שהעברתי את זה הלאה. השבוע בכתה הקטנה לפני השינה. בכי עמוק כזה, מהנשמה.
מה קרה יפה שלי?
עיניים גדולות ואמיתיות ועצובות הסתכלו אליי.

אמא, אני לא רוצה לגדול.

מתוקה אחת. גם אני לא.

קראמבל אוכמניות

לזכותי ייאמר, שלצד חרדות הקיום הורשתי לילדה גם את חדוות האפייה. את המתכון הזה הכנו יחד כבר חמש פעמים בשבועות האחרונים (למעשה, היא הכינה ואני צילמתי). מאז שהתחלתי ללמוד אני תרה אחרי מתכונים זריזים במיוחד ואת זה מצאתי בספר הקונדיטוריה הענקי של לארוס שרכשתי לי בקיץ בצרפת. במקסימום חמש דקות עבודה, עוד עשרים בתנור והפלא הטעים הזה ליד הקפה.

מה צריך

120 גרם (כוס פחות 2 כפות שטוחות) קמח
60 גרם (חצי כוס ועוד כף) סוכר חום בהיר
80 גרם חמאה
כפית תמצית וניל
3 כפות דבש
300 גרם אוכמניות קפואות או טריות (החבילות הקפואות באות בדרך כלל באריזות של 300 גרם)

(*הערת אזהרה: ניסיתי להכין גם עם דומדמניות שחורות כשלא מצאתי אוכמניות בסופר והניסיון הזה כשל)

הכנה

הקראמבל:
בקערה או על גבי משטח עבודה (הכי נוח זה על נייר אפיה) מערבבים קמח וסוכר. מוסיפים את החמאה חתוכה לקוביות ומעבדים עם האצבעות. כמו בוידאו הזה.

מוסיפים את הוניל וממשיכים לפורר עם האצבעות עד שיש מרקם של חול גס. ואז עוצרים, אחרת מתגבשים גושים של בצק וזה פחות קראמבל.

בסיר קטן מחממים את הדבש במשך כדקה על אש בינונית. שופכים את האוכמניות לתבנית חסינת חום ולא מתפרקת (בערך בגודל של תבנית מרובעת 10X20. זה לא מאוד קריטי, האוכמניות יכולות להסתדר בשורה אחת דקה או להצטופף בשתיים). שופכים את הדבש על האוכמניות ומערבבים.

מפזרים את הקראמבל מעל האוכמניות. בתמונה פה למטה השתמשתי בדומדמניות השחורות שהגירו הרבה נוזלים ומה שקרה זה שהם בלעו את כל הקראמבל ויצאה עיסה. אז אם זה נראה נוזלי, עדיף לסנן מנוזלים ורק אז לפזר את הקראמבל. אם משתמשים באוכמניות קפואות אז עדיף או לעבוד מהר כשהן עדיין קפואות יחסית או להפשיר אותן ולסנן מנוזלים.