Cherry oh Baby

ההיגיון הפנימי שלי אומר שאם כבר לכתוב על חצי-כוס-מלאה הרי שמן הראוי לעשות זאת לצד מתכון עם פטל. אבל פטל אין, ועכשיו אמצע יוני. ופעם אחת כבר די מזמן באמצע יוני הוא ישב על כיסא שבור מפלסטיק מחוץ לגסט האוס בודד על גבעה בהימלאיה כשהגעתי לחפש חדר. ומכיוון שחתונה לא היתה מעולם, גם אין תאריך רשמי ביומן. יש מין כמה ימי-לא-נישואים בזמן הודי. מתישהוא באמצע יוני, אפטר סם טיים מאותו רגע מכונן שלא ידע שהוא כזה, שם בהרים.

ובכלל, את מה אמורים לציין? את המפגש הראשון? זה שאחריו אמרה לי נילי ש"וואלה הוא חמוד הספרדי הזה" ואני חשבתי בכלל שקוראים לו פטריק (שתי טעויות מביכות שנתגלו בנסיבות אינטימיות מאוחר יותר). את הלילה הראשון שבילינו ביחד, רצוף הפסקות החשמל, לאור נרות ולריח דוחה היתושים? את הבוקר המפתיע שאחריו, זה שבמקום פרידת "טוב, אז נדבר" של סצינת הפיק אפ התל אביבית ממנה באתי, הפך לשלושה ימים באוהל על אחו ירוק בפסגת ההר עם כמה חברים ושני כלבים וסופת גשמים ומלא טוסטים עם חביתה ושיחות ארוכות. או את הפרידה המתחייבת בתחנת האוטובוס אחרי שבועיים, הוא לדלהי ומשם לפריז ואני לעשרה ימי שתיקה בדראמסלה. וכל האימיילים ושיחות הטלפון הקטועות, הסקייפ באינטרנט קפה בחברת תיירים סטלנים?

ואולי בכלל היינו צריכים לציין את ספטמבר, החודש בו טסתי מדלהי לתל אביב ומשם ישר לפריז. ואת השבועות שבילינו אחר כך בעיר ילדותו בבטלה, בלמידת אחד את השני ובאכילת קרואסונים עם חמאה. או את נובמבר, אותו העברנו ברנו 5 מקרטעת בלי חימום שהצליחה לקחת אותנו כל הדרך לדרום ספרד. ואם כבר, אז את הלילה ההוא באכסניית הנוער בשמורת טבע נידחת בפאתי ברצלונה. לילה שהתחיל בשקיעה המרהיבה ביותר בחיינו, אותה חווינו על דיונה ענקית כל אחד בנפרד, רחוקים מכעס ועלבון וחששות מהעתיד. אותו לילה שהסתיים לפנות בוקר עם הכרזת אהבה ראשונה, בשתי שפות. אותו לילה אחריו כבר לא יכולנו עוד לספר לעצמנו שזה סך הכל רומן של תרמילים.

קלאפוטי דובדבנים

קלאפוטי זה בעצם תערובת של קרפ צרפתי שבמקום לטגן אותה מצקת אחרי מצקת במחבת, אופים אותה בתנור עם פירות, רצוי דובדבנים. זו עוגה שמכינים בקערה אחת תוך חמש דקות, לא כולל הזמן שלוקח לגלען דובדבנים. לפני כשנה וחצי הזדמנה לי הזדמנות מופלאה להיות במטבח עם אלה מאורנה ואלה. היא הכינה סלט עם דובדבנים ממולאים בגבינת עיזים והתפקיד שלי היה לגלען אותם בעזרת מגלען דובדבנים שהולך איתה כבר שנים. היא סיפרה לי שמצאה אותו בשוק פשפשים בצרפת ומכאן שבביקורי בצרפת בקיץ שלאחר מכן תרתי את כל השווקים בסביבה ולא נחתי עד שמצאתי אחד משלי. מאז עברה שנה שבה חיכיתי ממש לא בסבלנות לשובו של הקיץ ושל הדובדבנים.

מה צריך

60 גרם (חצי כוס פחות כף) קמח
3 ביצים
60 גרם סוכר (רבע כוס ועוד כף)
300 מ"ל שמנת מתוקה / חלב / חצי חצי (כוס ורבע)
כפית תמצית וניל
300 גרם דובדבנים

הכנה

מחממים תנור ל – 180 מעלות.
מגלענים את הדובדבנים. אפשר גם לחצות אותם בסכין ולהוציא את החרצן.

מערבבים את שאר החומרים בקערה וטורפים עד שהבלילה אחידה

מתקבלת בלילה דלילה, כמו של קרפים כאמור

משמנים תבנית לא מתפרקת, אפשר גם לחלק לתבניות אישיות כמו של קרם ברולה

יוצקים את הבלילה על התבנית המשומנת

מסדרים את הדובדבנים ומטביעים אותם חלקית בבלילה. עכשיו יש דילמה: מצד אחד דובדבנים שלמים זה יותר יפה. מצד שני זה הרבה יותר כיף לאכול כשבכל ביס יש דובדבן. הפתרון ההגיוני הוא פשוט להוסיף דובדבנים אבל בשביל זה מומלץ לחכות לסוף העונה שלהם כשהם לא עולים כמו מטילי זהב.

חצאים:

מכניסים לתנור 180 מעלות 40 דקות. שימו לב אם אפיתם בתבניות קטנות להוציא קודם ובכל מקרה יודעים שמוכן כשמזהיב בשוליים.

מגישים או חם (אז זה ממש פודינג) או בטמפרטורת החדר (יותר עוגתי), רצוי גם עם אבקת סוכר שאני כמובן שכחתי בצילום.

לחודש יוני נטול מלחמות והפסדים צורבים של נבחרת ברזיל. הנה השקיעה (טרום עידן פילטרים):

ובונוס אחרון למי ששרד עד כה והבין את הרפרנס שבכותרת: