מה אתה עושה כשאתה קם בבוקר

IMG_5806

במסגרת הניסיונות שלי להשתפר כבן אדם, כבר שנה שאני מכריחה את עצמי לאכול ארוחת בוקר. כמו כן אני משתדלת גם לתרגל חשיבה חיובית, לשתות הרבה מים, להרים מדי פעם את הראש מהנייד ולהפסיק לקנות נעליים.

בכל אופן, ארוחת בוקר. בתור מי שמעולם לא הבינה עד הסוף את הקטע הזה של לקום בבוקר, במשך שנים דילגתי על הארוחה החשובה ביום מסיבות של רחמים עצמיים. אבל צריך הרי להתבגר וזה, ולכן מזה שנה שארוחת הבוקר שלי מורכבת מפתית חיטה מלאה בטעם נסורת רטובה עם קוטג' ומלפפון. לא שאני מתלוננת, חלילה, אני הרי הבאתי את זה על עצמי והכל. רק אומרת.

האסכולה הצרפתית בבית, האו-אבר, דוגלת בסיפתח עליז יותר לבוקר. האידיאולוגיה מאחורי זה גורסת שאם כבר צריך לצאת מהמיטה בכל יום שהוא לא סופשבוע, אז לפחות שזה יהיה בשביל קרואסון שוקולד. או טוסט עם חמאה וריבה. או סתם עוגיות טים טם.

ולפעמים, כשפורצות אינתיפאדות, כשהמינוס גדל או סתם בגלל שאמצע נובמבר ועוד לא באמת ירד גשם, הלב שלו, הוא רוצה אל אמא. אז הוא קם מוקדם, מערבב קצת חלב עם ביצים וקמח ושם בצד. בינתיים הוא שותה קפה וקורא חדשות מהבית שעזב.

ואז, אז הוא מתחיל לטגן קרפים.

קרפ צרפתי קלאסי

IMG_5813

מה צריך

250 גרם קמח (1+3/4 כוסות)
3 ביצים
2 כפות שמן (לא זית)
2 כפות סוכר
1 כפית תמצית וניל או חצי מקל וניל
קצת מלח
500 מ"ל חלב (2 כוסות)
כף שמן וכ- 20 גרם חמאה לשימון המחבת
מחבת בינונית

IMG_5784

הכנה

שופכים את הקמח לקערה ויוצרים גומה. בקערית נפרדת טורפים את הביצים כמו לחביתה ושופכים אותן לגומה של הקמח. מוסיפים את הסוכר ואת השמן וקמצוץ של מלח.

IMG_5937[1]

מוסיפים תמצית וניל. לי בדיוק נגמר הבקבוק אז השתמשתי במקל וניל אבל תכל'ס חבל לבזבז מקל וניל יקר על בלילה של קרפים ועדיף לשמור אותו למשהו יותר מפואר כמו קרם פטיסייר (אם כי זה בהחלט שידרג את התמונות לפוסט!). אם בכל זאת מקל וניל אז חותכים אותו לאורך ומגרדים את הגרגירים עם גב של סכין לתוך הבלילה.

IMG_5789

טורפים עד שנוצר מעין גוש בצק ואז מתחילים להוסיף את החלב בהדרגה. אפשר בטריפה ידנית או במטרפה חשמלית או מיקסר, העיקר שלא יהיה בבת אחת.

IMG_5938[1]

עכשיו נותנים לבלילה לנוח לפחות חצי שעה בצד. אחרי חצי שעה מכינים את המחבת: על אש בינונית-גבוהה מחממים שמן וחמאה יחד (בערך כף שמן וכ- 20 גרם חמאה) עד שהחמאה נמסה ומבעבעת. עם מגבת נייר מקווצ'צ'ת מנקים את השאריות.

IMG_5939[1]

יוצקים מצקת אחת של בלילה למחבת הרותחת ומיד בתנועה סיבובית מפזרים את הבלילה באופן שווה לכדי עיגול. צריך לעבוד מהר כי התערובת מתקשה די מהר במגע עם המחבת הרותחת. הדגמה (וסליחה על הצילום הגרוע, המטבח המלוכלך והפולניות האפולוגטית):

כשהשוליים מזהיבים וכשמרימים את קצה הקרפ עם מזלג רואים שבצד שפונה למחבת נוצרו עיגולים חומים כהים כמו בתמונה, זה הזמן להפוך. זה קורה בערך אחרי שתי דקות. אפשר להפוך עם מזלג ואז לתקן פינות שהתקפלו:

IMG_5943[1]

ואפשר בוירטואוזית, כמו שהופכים חביתה. זה פחות מסובך ממה שנדמה, אחרי כמה ניסיונות זה דווקא מצליח. הנה:

הקרפ מוכן אחרי דקה-שתיים. שימו לב לא לשרוף את הקרפ, הוא צריך להישאר בהיר עם נקודות חן חומות. חשוב לעבור על המחבת עם מגבת הנייר אחרי כל סיבוב ולנקות שאריות (לא צריך להחליף את הנייר כל פעם). שומרים את הקרפים במקרר בקופסא אטומה או בניילון נצמד. הם מחזיקים עד חמישה ימים (שיטה טובה לחימום קרפ היא בעדינות מעל טוסטר לחם רגיל).

הגשה

במשפחה של חצי-כוס-מלאה אוכלים קרפ לארוחת בוקר, עם נוטלה או עם חמאה וריבה. בקרפריות בפריז בדרך כלל מקפלים את הקרפ לרבעים, אבל בגרסה הביתית שלנו מגלגלים אותם כמו בלינצ'ס.

IMG_5944[1]

הצעות הגשה נוספות: כאמור, חמאה וריבה. וגם: סירופ מייפל. או עם יוגורט, דבש ופירות העונה.
חצי-כוס-מלאה אומר: נוטלה וריבועים של מנגו בשל.

IMG_5821

בונז'ור 🙂

מודעות פרסומת
פוסט זה פורסם בקטגוריה מתוקים אחרים, עם התגים , , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s