עולים לצרפת ויורדים בחזרה לארץ

IMG_4143

אף פעם לא אהבתי מילקי. מעולם לא הייתי שותפה לויכוח הנצחי בשאלה האם לאכול קודם את הקצפת ואחר כך את השוקולד או לחפור קודם בור קטן בקצפת ולאכול אותם ביחד. אבל אני מודה שבעיני זו סיבה לגיטימית לגמרי להגר לאירופה.

בקיץ האחרון התבוננתי בחיים במקום אחר. המקום שממנו בא חצי-כוס-מלאה אל ארץ המילקי, עמודי הענן וצוקי האיתן. במקום הזה, מחוז ברטאן שבצרפת, באזור שמערבי ביותר שבה שנקרא פיניסטר ("סוף האדמה"), הגשם מבקר כל השנה ועננים אפורים מכסים את כל השמים. גם באוגוסט מוציאים את המעילים והצעיפים מהארון ולמעשה הם אף פעם לא מוצאים את דרכם לבוידעם.

IMG_3666

לפעמים יש גאות ולפעמים יש שפל, ולא יודעים מה יהיה מתי, ולפעמים יש חוף ולפעמים הוא נעלם. יש אוקיינוס ובו מפרצים עם איים קטנטנים שמגיעים אליהם במעבורת ואין בהם מכוניות. יש בהם בתים עם תריסים כחולים ועדניות עם פרחים אדומים וסוסים בחצר.

IMG_5426[1]

IMG_5423

בבוקר קופצים להביא קרואסונים טריים מהמאפייה ובשתים עשרה בצהריים כבר שותים קיר ואוכלים קרפ עם חמאה וריבה. וביום ראשון, שהוא בעצם יום שבת, הולכים לשוק ומוצאים בו פטל, ואוכמניות ותות עץ. בדרך עוצרים להאכיל ברווזים באגם וכשחוזרים הביתה קוטפים כמה שזיפים מהעץ ומכינים ריבה. הילדים מנשנשים עוגיות מדלן במקום במבה וכשהם קמים בבוקר הם אומרים בונז'ור פאפא, בונז'ור מאמא.

IMG_5424

הידיעה הראשית בעיתון מבשרת על כך שמסעדות ייסגרו מעכשיו בתשע בערב והויכוח הכי קולני בשולחן ארוחת הערב מתרחש בעקבות טעות דרמטית של מזיגת יין מבקבוק חדש לכוס שעוד היה בה יין מהסיבוב הקודם.

IMG_5429[1]

יש שם פעמוני כנסיה במקום אזעקות ושובלים לבנים של מטוסים בשמיים במקום יירוטים. המילקי בטח יותר זול, והייאוש נעשה יותר נוח.

IMG_5428[1]

במקום מתכון מקומי (שיופיע בפוסט הבא) – המלצות פריז ותגלית מרעישה אחת.

IMG_4700

לא מקוריות בעליל אבל בעיני חובה לכל מי שמזדמן לפריז:

לאדורה (Ladurée) –
Rue Bonaparte 21, 75006 Paris

פייר הרמה (Pierre Hermé) –
Rue Bonaparte 7, 75006 Paris

הקרבתי את עצמי, את הדיאטה ואת חשבון הבנק וניסיתי: רליז'יוס פטל – פחזניה בשתי קומות עם קרם פטיסייר ורדים ופטל טרי של לאדורה, פלזיר סוכרה וטארט וניל של פייר הרמה. אין באמת מילים לתאר את זה חוץ מפסגה של אושר.

מקרונים: אני מעדיפה את המקרונים של לאדורה. הטעמים שלהם קלאסיים (והטוב שבהם: קרמל מלוח, ההמצאה הגאונית ביותר בעולם) והמרקם שלהם מוצלח יותר. המקרונים של פייר הרמה מתוחכמים יותר בטעמים (יסמין, דלעת וכאלה) ובעיני זה יותר פלצני ממדהים.

IMG_5425[1]

תגלית מרעישה

מלון כתום.
יין פורטו.
וואו.
אתם לא מבינים איך זה ישנה לכם את החיים.
נכון, צריך לקנות יין פורטו. ולחצות את המלון ולהוציא את הגרעינים ולשפוך לשקע את היין ולחכות כמה דקות.
אבל. וואו.
יש לזה טעם של חופש.

הצעת הגשה: על אי בלב האוקיינוס האטלנטי ובלי ילדים.

IMG_3596

ובונוס לכלבים שיודעים לקרוא:

IMG_5422

 

בברכת סולידריות וסוכות שמח.

 

 

פוסט זה פורסם בקטגוריה בקטנה, חו"ל, פירות, עם התגים , , , , , , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

2 תגובות על עולים לצרפת ויורדים בחזרה לארץ

  1. משתמש אנונימי (לא מזוהה) הגיב:

    נ ה ד ר עושה חשק

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s