משנכנס אדר מרבים בתפירה

IMG_0979

במשפחה של חצי-כוס-מלאה נהוג לבקש מתנות יומולדת וחגים מראש, כולל תמונות ולינקים, שלא יהיו אי הבנות. לי קצת קשה עם המנהג הזה. אני אוהבת את הרגע הזה לפני שקורעים את האריזה (או במקרה שלי, מסירים אותה בעדינות ושומרים במגירה). אני אוהבת את הציפייה וההפתעה ואת זה שחשבו עליי ושברו את הראש מה להביא לי. חוץ מזה, לא נעים לבקש מראש משהו שאני יודעת כמה הוא עולה. אז אני תמיד מבקשת שיביאו משהו מאייג'-אנד-אם. רוב הסיכויים שאיזה צעיף מענקית האופנה השוודית יצליח לשמח אותי. ואם לא הוא, אז כרטיס ההחלפה שמגיע איתו.

וחוץ מזה, מבחינתי, הברכה היא בכלל החלק החשוב במתנה. יש לי בארון קופסא בה גרים כל כרטיסי הברכה מימי ההולדת, החגים, הפרידות, זרי הפרחים ולפעמים בלי סיבה מיוחדת. אך מעטות הן המתנות שנשארו איתי כל החיים.

IMG_0903

אחת מהן קיבלתי כשמלאו לי 26 והיא נדירה כמו האנשים שנתנו לי אותה, שגם אותם שמרתי. אני לא זוכרת למי מהם סיפרתי על הרעיון ההוא ללמוד לתפור. באותה תקופה התכוונתי גם ללכת לקורס פורטוגזית, להתאמן בחדר כושר, לעשות קורס צילום ולצבוע לבלונד. אני כן זוכרת שהתרגשתי משיתוף הפעולה בין חמישה חברים שאין ביניהם שום קשר מלבדי ומלבד הרצון שאתחיל כבר לעשות משהו מועיל עם הזמן שלי.

מאז לצערי היא מבלה את זמנה בדירות השכורות המתחלפות שלי בעיקר על תקן רהיט הוינטאג' שמאזן את כל האיקאה מסביב. אתמול סוף סוף אחרי שנים היא עוררה בי שוב את אותה התרגשות כשניערתי ממנה את האבק כדי לתפור תחפושת פורים ראשונה לילדה-עם-השמש-בעיניים, ולתחזק את האובססיה החדשה שלי לינשופים.

IMG_0937

תחפושת ינשוף

הערות מקדימות:
1. נכון, זה לא מתכון מתוק. אני עדיין בדיאטה
2. לא חייבים מכונת תפירה וגם לא חייבים לתפור בכלל

מה צריך?

IMG_0923

חולצה ישנה עם שרוול ארוך או בגד גוף ארוך (אם זה לתינוק)
שאריות של בדים או בגדים שרציתם לזרוק
כובע גרב או משקפי שמש
כמה פיסות של לבד (אפשר לקנות שאריות ממש בזול בנחלת בנימין)
שני כפתורים
מספריים
מכונת תפירה / חוט, מחט והמון סבלנות / אקדח דבק חם

הגוף:

גוזרים דוגמא של נוצות מתוך שאריות הבד. אני הורדתי והדפסתי את הדוגמא הזאת (מהבלוג הזה). אפשר לחפף בגזירה, וממש לא צריך להיות מדויקים. להיפך, זה רק נראה יותר נוצתי.

IMG_0983[1]

תופרים את הנוצות לחולצה או לבגד הגוף מלמטה למעלה כשהן חופפות מעט אחת את השניה (גם כל נוצה לזו שלידה וגם כל שורה את זו שמתחתיה). גם התפר לא צריך להיות מושלם כי הנוצות מכסות אחת את השניה ולא יראו אותו (חוץ מהשורה העליונה).

למי שלא רוצה לתפור / האופציה הקלה והמהנה יותר: מדביקים את הנוצות לבד החולצה באקדח דבק חם. אקדח דבק חם עולה 40 שקל בטמבור וממש קל לעבוד איתו. אין לי תמונות אבל בגדול מחברים לחשמל, מכניסים את נר הדבק, מחכים חמש דקות, שמים את הדבק על הבד ומדביקים. חשוב להדביק מהר אחרי ששמים את הדבק (כלומר תוך כמה שניות) כדי שהוא לא יתייבש.

IMG_1003[1]

הראש:

גרסת הכובע – גוזרים שני עיגולים מלבד בצבע בהיר וגוזרים פרנזים באורך כסנטימטר מבחוץ פנימה. גוזרים שני עיגולים מלבד בצבע כהה יותר. מניחים כפתור בערך בגודל של שנקל באמצע ותופרים את שתי השכבות דרכו. או מדביקים בדבק חם. גוזרים משולש מלבד בצבע כתום או צהוב או אדום ליצירת המקור. מדביקים או תופרים או מצמידים עם סיכות ביטחון לכובע גרב.

לגרסת המשקפיים – מורידים את הקובץ מכאן, מדפיסים במדפסת צבעונית, גוזרים ומדביקים על משקפי שמש.

IMG_0986[1]

מנסים לתפוס תמונה אחת שבה הילדה לא זזה + מחייכת + בשעה שיש אור טבעי ומתבאסים שצריך להתפשר על אחד מהשלושה.

IMG_1004

פורים שמח שיהיה.

פוסט זה פורסם בקטגוריה חגים, לא מתוק, עם התגים , , , , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

7 תגובות על משנכנס אדר מרבים בתפירה

  1. Sharon הגיב:

    מעולה!
    חג שמח

  2. משתמש אנונימי (לא מזוהה) הגיב:

    מהמם!

  3. פינגבאק: ציירי לי כבשה | peaceofcakeblog

  4. פינגבאק: ציירי לי כבשה | מה וזה

  5. הדר הגיב:

    תודה על הפוסט המושקע עם הצילומים היפים שנותן מוטיבציה גם בלי להיות ממש מוכשרים… ,
    יצא לך מקסים

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s