השלום מתחיל מבחוץ וגלידה עם בזיליקום

מתה על איטלקים.

עת השתחררתי מהצבא המוסרי ביותר בעולם חברים המליצו לי על ביקור יומי בשדה התעופה. זה לא תמיד עשה לי טוב לראות מטוס ממריא דרך קנאה שקופה אבל עדיין היה שווה לשאול את עם ישראל האם הוא משוכנע שארז בעצמו את מזוודתו לטובת כמה טיסות חינם. כי מה זה כבר מצפון נקי מגזענות בשביל גיחה קצרה לאירופה בכיסא המתקפל של תא הטייס?

שבוע שעבר במסגרת עבודתי כשמאלנית מקצועית נסעתי לרומא עם קבוצה של נשים ישראליות ופלסטיניות לדבר על איך לקדם הסכם שלום איך לבשל פסטה כמו שצריך. כי אם יוצאי סיירת מטכ"ל מנווטים אותנו לדרום אפריקה, אולי תבוא הישועה מבנות המין היפה והשלום יתחיל מתוכנו, בארץ המגפיים השוות.

בגלל שהייתי צריכה לחזור יום קודם ולוותר על שופינג איכותי במיוחד, טסתי לבד בחברת תעופה לא אנטישמית. מוזר, חשבתי לעצמי בעוד אני מושיטה את הדרכון לסלקטורית הישראלית, אני הרי מכירה את "הנוהל". יכולתי בלי למצמץ לומר שבאתי לרומא לטייל, לפגוש חברים, לנשום קצת פיצה. ופתאום, אני עושה דווקא. הסקרנות משתלטת עליי. פתאום אני מחליטה לספר לה מה באמת עשיתי שם, ועם מי. את האזעקה העולה ויורדת בתוך הראש שלה אפשר היה לשמוע בכל הטרמינל.

לכי תסבירי לה שהחותמות שיש לך בדרכון ממצרים זה בכלל כי היה לך חופשי חודשי בחופי סיני. לכי תסבירי לה שזה שאת שמאלנית שפוגשת ערבים לא אומר שאת מחבלת. זה גם לא עזר ששלפתי מהזיכרון מונחים בטחוניים מקצועיים כמו "ב.מ" (=בן מיעוטים) להוכיח שגם אני פעם עמדתי בצד ההוא של דוכן התשאול וחקרתי נוסעים על הרגלי האריזה שלהם. מה עשיתי בירדן? ולמה הייתי בטורקיה? יש לי חברים ברמאללה? למה אני לובשת כאפייה? (כלומר, הצעיף החדש שקניתי ב H&M) ואיך אני מסבירה את זה שפעם עבדתי בביטחון ועכשיו "חציתי את הקווים" (כן, זה ציטוט)? ו… תזכירי לי רגע מה זה בכלל שלום?

בעוד היא מחטטת לי בכביסה ומפרקת לי את המזוודה, אני מרצה לה על ההיסטוריה של הסכסוך הישראלי פלסטיני מבלפור ועד אולמרט ומסבירה לה איך ביוזמת ז'נבה הצליחו לפתור אותו. לא בלי צניעות אסיים, שבסוף היא שאלה איפה חותמים ונפרדנו כידידות. היה הכי שווה להפסיד את הדיוטי פרי.

והנה עוד כמה דברים שלמדתי ברומא:

לזניה מזמינים בבולוניה. ברומא מזמינים פסטה קרבונרה (מלח עם פסטה ורצועות חזיר בקציפת ביצים חיות. לא לבעלי לב חלש)

את הקפה הטוב בעיר ניתן לשתות ולקנות ב Lant eustachio il caffe ב- Piazza st.Eustachio

את הגלידה הסודית הכי טובה בכדור הארץ ניתן ללקק ב Gelaterio del Teatro
ב- Via San Simon n. 70, ai Coronari
טעמתי שוקולד לבן בזיליקום ופטל עם מרווה. זה נשמע הזוי אבל זה אלוהי. הכי הולכת לנסות לשלב בזיליקום בקינוח הבא!

והנה עוד כמה בשביל לשטוף את העיניים:

בונג'ורנו!

וכך נראה כיבוד של הפרלמנט האיטלקי:

ועוד טיפה מפה ומשם…

ובפינת הביזאר – נצפתה מצה בסופרמרקט איטלקי למהדרין.

ארי ודרצ'י 🙂

פוסט זה פורסם בקטגוריה חו"ל, עם התגים , , , , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

3 תגובות על השלום מתחיל מבחוץ וגלידה עם בזיליקום

  1. אילנה ברגר הגיב:

    גילי, אני לא סגורה על מה יותר מדליק – הכתיבה שלך או התמונות מאיטליה….. שאפו!

  2. שני הגיב:

    קנאה שקופה דרך מסכי מחשב….

  3. מיכל הגיב:

    פוסט מהמם!! הכתיבה, הטעמים הנוסקים אל כנפי הדמיון אחח…
    בדיוק חזרתי מפריז, הטרנד הנוכחי מתמקד בקרמל עם מעט מלח (זה מאזן את המתיקות המוגזמת של הקרמל ו"כאילו" מנקה את הפה). השוס מבחינתי היה מקרון משמש ולוונדר (לדעתי, זה בסיס של קרם פטיסייר שהכינו ממשמש טחון ולוונדר, כאשר למקרון הוסיפו שקדים מרירים בשביל הניחוח) – חטא מתוק במלוא הדרו. נשמע שהיה לך טעים – שעשע אותי העניין עם הביטחון… תארי לך שפעמיים חקרו אותי בגלל ששיניתי תספורת (אמיתי) והחליטו שזה לא אני… אחת הפעמים הייתה שכמעט אחרתי לטיסה – שגעון. בכל מקרה, נהנתי לקרוא אותך…:)

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s