דברים שלמדתי בקורונה או איך להאריך חיי ירקות ופירות בבית

*אזהרת טריגר: זהו פוסט ללא מתכון לקינוח. 

פיד קורונה.

דברים לעשות עם הילדים בבית, קלטות אייטיז של ג'יין פונדה עושה אירובי, איך מנקים אמבטיה עם סודה לשתייה, מאה הסרטים השווים בנטפליקס בכל הזמנים, עקומות דאטה של נדבקים, מסלולי חולים היפסטרים, קאמבק של זהו זה, דפי יצירה, איך להכין ינשוף מגליל נייר טואלט, מנדלות, הדולפינים חוזרים לונציה, קפלו את הארון בשיטת מארי קונדו.

ואני, לא בלתי צפוי מצידי, נפלתי קורבן לסרטי 'כיצד תחטאו את המשלוח מהסופר'. והמשכתי במחקר גוגל מעמיק על שימור ירקות ופירות לאורך זמן. כי הזמנים מכתיבים הזמנות גדולות, ולזרוק ירק רקוב או פרי עבש יגרור מבטים מאשימים. כמו כן, יש זמן.

המסקנות לפניכם. נתחיל בניקוי ונמשיך באיחסון.

חיטוי

את הארגזים אני משאירה בחוץ. אני מכינה גיגית גדולה ליד הדלת ועובדת ליד מפתן הדלת. ככל שניתן, אני מראש מבקשת להימנע מאריזות פלסטיק (כי הסביבה). אלו בהן אני משתמשת לאחסון הן שאריות העבר, אפשר להחליפן גם בקופסאות ייעודיות עם אוורור/מגירות המקרר.

מחלקת את הסחורה כך:

פירות וירקות לא ארוזים אני מעבירה מהארגז ישירות לגיגית. חסה ושאר עלים – לכיור.

מה שכן מגיע באריזה או שקית (ברוקולי) אני מוציאה ישר לגיגית ומשאירה את האריזה בארגז (אותו נפנה בסוף).

מוצרים שאני רוצה שיישארו באריזתם המקורית (נגיד פטריות) אני מחטאת את האריזה באמצעות שפריצר אלכוהול 70% או אלכוג'ל.

שטיפה:

בדרך כלל לא מומלץ לשטוף ירקות מיד מאחר והם נשמרים טוב יותר לא שטופים. אך אלו לא זמנים של בדרך כלל, ולכן את הגיגית אני מעבירה למקלחון. כל פרי/ירק עוברים סיבון יסודי ונשטפים על ידי עבדי הבית המתקראים בפי כל – ילדים.

איחסון

בננות: עדיף מחוץ למקרר. נייר כסף מסביב לקצה (אני אמנם לא אגע בבננות גם אם יוכרז על ידי ארגון הבריאות העולמי שהן התגלו כחיסון נגד קורונה, אבל להקרבות שעושים למען הילדים אין גבולות).

ברוקולי: במקרר, עומד כהשגבעול בתוך כוס/קופסא עם מים, והתפרחת מכוסה במגבת רטובה/נייר סופג שהורטב במים.

כרובית: במקרר, עטופה במגבת רטובה בתוך שקית ניילון לא קשורה.

אבוקדו: על הדלפק. להבשלה: מגולגל בנייר עיתון

מלפפונים וקישואים: במקרר, עטופים בנייר סופג, בתוך שקית ניילון לא סגורה היטב/מחוררת קלות.

סלרי: במקרר, עטוף היטב בנייר כסף

גזרים ופלפלים – במקרר, בתוך שקית ניילון מחוררת קלות.

חסה, תרד: שוטפת בכיור, מייבשת במייבש חסה. אחסון במקרר בתוך שקית או קופסת פלסטיק, עם נייר סופג.

עגבניות: על הדלפק, רצוי במסננת או כלי מאוורר אחר.

תפוחי אדמה: מחוץ למקרר באזור מוצל וקריר, רחוק מבצלים, ועם תפוח עץ אחד (שמסתבר שומר על הטריות שלהם ומעכב את צמיחת הדברים המוזרים האלה עליהם).

בצלים, בטטות, דלורית: מחוץ למקרר באזור מוצל וקריר.

עשבי תיבול (פטרוזיליה, עירית וכו'): בכוס גבוהה עם מים, מכוסים בשקית ניילון עם גומיה/סרט שיאטום את השקית.

חציל: עדיף על הדלפק ולא במקרר.

פירות הדר, תפוחים: משאירה בחוץ כל עוד מזג האוויר יפה. תפוחים בנפרד, הם גורמים לפירות אחרים להבשיל מהר יותר (חוץ מתפוחי האדמה, אותם הם משמרים משום מה).

מכירים עוד טיפים? ספרו לי בתגובות.

בונוס: זה מה שקורה לשורש החסה אחרי שבוע אם משאירים אותו בכוס מים:

שנצא מהבידוד במהרה אמן.

פורסם בקטגוריה לא מתוק | עם התגים , | כתיבת תגובה

בידודיות ס'מורס

דיכורונה.

יש לי חבר, שלפעמים ממציא מילים. הוא יודע להמציא גם משפטים מחודדים מאוד (גם מפלגה הוא המציא פעם).

דברים שמתחדדים בבידוד קורונה: מי החברים שלך.

דברים שהפסקתי להשתמש בהם: ארנק, נעליים, תיק, מעיל, דיאודורנט, עדשות מגע, רב קו, חזיה, איפור.

דברים שהתחלתי לעשות: לקרוא ספרים, לצבוע עציצים, לנקות מאחורי רהיטים, לנקות מגירות מטבח, לחטא קופסאות שימורים, להתקמצן על ביצים, אמבטיות קצף לירקות, ישיבות זום, יוגה זום, לבשל מלא. להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה עוגות, שוקולד | עם התגים , , , , , , | כתיבת תגובה

עוגיות לימון של חג המולד

חור בצרפת, בחוץ גשם סערה. בפנים האח דולקת. מעילי הגשם והנעליים מתייבשים על שרפרפים אל מולה, אחרי מסע ארוך.

השיחות ברומו של חג: מה להכין ליד הצדפות בארוחת החג, יין לבן או יין אדום. נכין עוגה או פטיפורים? יש מספיק גבינות??? מתי ניסע לראות את הסבתא, והאם הדודים מרחוק יבואו אלינו או שזה התור שלנו לסוע אליהם.

מתנות נארזות בעטיפות בצבעי ירוק ואדום, נקשרות בסרט ומונחות מתחת לעץ. בובות של איילים ופתיתי שלג מנייר מקשטים את החלונות. שמלות נלבשות, עניבות מעונבות ונעלים ננעלות גם בתוך הבית, כדי להרגיש חג. ענפים יבשים ונרות מונחים על מפה אדומה והשמפניה נמזגת לכוסות הגבוהות.

להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה חגים, חו"ל, עוגיות | כתיבת תגובה

זכרונות מחופשת קיץ בכפר

השבוע בישר חצי כוס מלאה בתום שיחת סקייפ טרנס מדיטראנית שבועית שאמא שלו מתכננת למכור את ביתה בקצה העולם מערבה צרפתה בואך חבל בריטני. כבר שנים שאני מלגלגת על החור שממנו הוא הגיח, שם בארץ חמישים גוונים של אפור וגשום (גם בקיץ!). שנים אני גם מתלוננת על זה שכל קיץ אנחנו נוסעים לשם, וכמה חסר לנו לגלות מקומות חדשים ולטייל כמו פעם כשרק הכרנו ולא היו לנו שבועיים חופש בשנה, שני ילדים ומשרות מלאות מסטריסות. אבל עכשיו אני עצובה. כי זה הפך להיות גם הבית שלי. והוא כל כך נפלא.

גדלתי בבניין דירות תל אביבי טיפוסי, והמקסימום טבע שחוויתי כילדה הוא שדה הקוצים בשיח מוניס והשלולית במגרש החול מאחורי הסופרפארם, המתקרא היום בפי כל "קניון רמת אביב". הילדים שלי גדלים בקופסת גפרורים יריקה מאלנבי וחושבים שפיח אוטובוסים זה אוויר. אבל שבועיים בשנה הם זוכים לטעום מהילדות של אביהם. בבית גדול מבודד מכל ציביליזציה ובו גרם מדרגות מסובב ללא מעקה (התקף לב לכל אמא עירונית), מרחבים ארוכים של דשא בחצר, מטעי תפוחים ושזיפים ופטל בר מסביב ובאופק האוקיינוס האטלנטי האינסופי, קרקורי שחפים ומפרשים לבנים. נו, כן, וגם גשם (וסבתא אחת שבארונה שומרת מעילי גשם ומגפיים ישנים בכל המידות לארבעת נכדיה בכל שלבי הגידול שלהם).

ובזמן שהם רצים אחרי תרנגולות, אני מתענגת על ספרי הבישול והמטבח המושלם שלה, כזה עם "אי" של גדולים, מוצף באור אוקיינוסים וצופה אל הגדר הירוקה החיה והמטעים מסביב. ושם אנחנו מכינות ביחד עוגות פרי עם השזיפים שקטפנו בעץ שבחצר. איך אתגעגע.

טארט אמנדין שזיפים

טארט אמנדין הוא טארט קלאסי בקונדיטוריה צרפתית. המוכר והקלאסי מכולם הוא טארט עם קרם שקדים ואגסים. פה בגרסה קיצית וחמוצה יותר, עם שזיפים. הבצק הוא פשוט, דומה במרקמו לבצק פריך, ומאחר שאינו ממותק יכול לשמש בכיף גם לקישים ופשטידות.

מה צריך?

לבצק ( Pate Brisee)

330 גרם קמח
160 גרם חמאה
קורט מלח
1-3 כפות מים

למילוי:

100 גרם חמאה מומסת
6-15 שזיפים (תלוי בגודל)
100 גרם שקדים טחונים
5 ביצים
150 מ"ל שמנת מתוקה
150 גרם סוכר חום בהיר

הבצק

בקערה גדולה שמים את הקמח ומלח. מוסיפים את החמאה חתוכה לקוביות

מפוררים בידיים עד שיש מרקם של גושים קטנים, כמו קוסקוס עבה במיוחד

מוסיפים כף מים וממשיכים לעבד בידיים עד שנוצר גוש בצק. אם צריך מוסיפים עוד מים אבל כל פעם קצת שהבצק לא יהפוך לדביק מדי. מעבירים למקרר לעשרים דקות לפחות.


מרדדים את הבצק לגודל של תבנית פאי סטנדרטית (26-24 ס"מ), מחוררים קלות עם מזלג. מחממים תנור לחום בינוני (180 מעלות) ואופים אפייה עיוורת: על הבצק מניחים שכבה כפולה של ניילון נצמד עבה או נייר אפייה. מעליו שמים קטניות יבשות (שעועית, אורז) עד לגובה שולי הבצק. אופים כרבע שעה, מוציאים את הקטניות והנייר ואופים עוד חמש דקות. מוציאים מהתנור ומצננים.

בינתיים מכינים את המילוי:

בקערה גדולה טורפים שקדים טחונים, ביצים, שמנת מתוקה, חמאה מומסת וסוכר עד שהבלילה אחידה

יוצקים על בצק הטארט המצונן

חותכים את השזיפים לשניים ומוציאים את הגרעינים.

מניחים את השזיפים במעגלים ומטביעים אותם קלות בבלילה עם החלק החתוך כלפי מטה

מפזרים מעט סוכר חום למעלה ואופים בחום בינוני (180 מעלות) למשך 25 דקות עד שהטארט מזהיב.

הצעת הגשה צרפתית: קרם פרש ופטל בר מהשיח שליד הבית. בהיעדר בית בכפר צרפתי, שמנת חמוצה או גלידה וניל יעשו יופי את העבודה.

פורסם בקטגוריה טארט, עוגות, פירות | עם התגים , , | כתיבת תגובה

חופים הם לפעמים געגועים

קראתי פעם מאמר שטען
שחברות היא הרגש הנשגב באמת
שאהבה רומנטית כבודה במקומה
אך אם בשתיהן טמונה הבטחה לנצחיות
מי שסביר יותר שתקיים היא החברות

הנשמה התאומה שלי נסעה רחוק רחוק
בלעדיה כל העיר הזאת ריקה
והרחובות בה יתומים
ואני לא אוהבת שינויים מה פתאום למה זה טוב
ואני עצובה ומתגעגעת ועוד מלא רגשות

וחושבת
כדאי להוציא ויזה ליתר ביטחון
ולבדוק שוב את הפרשי השעות
ומה החוקים של קשר לונג דיסטנס בוואטסאפ
מותר לסמס כששם לילה?

בינתיים חזרתי לאפות
שילוב השוקולד-פירות המושלם בעיני
שוקולד ואגסים
אגסים ושוקולד
וקראמבל למעלה, בשביל להפעיל את הילדים
הכי סוגר פינה לבוקר של חופש גדול
או כשצריך להתגעגע
ממש כמו חוף

קראמבל אישי של אגסים ושני שוקולדים

שלושה אגסים גדולים או שישה קטנים
50 גרם שוקולד מריר (קצוץ או במטבעות קטנים)
50 גרם שוקולד חלב (אותו דבר)
כוס קמח
חצי כוס סוכר חום בהיר
שקית סוכר וניל
80 גרם חמאה רכה
6 קערות חסינות חום (כמו של סופלה/ברולה)

מחממים תנור ל – 210 מעלות

מקלפים את האגסים וחותכים לקוביות קטנות

בקערה מפזרים על קוביות האגסים את סוכר הוניל ומערבבים

בקערה שמים את החמאה חתוכה לקוביות, הסוכר והקמח

מערבבים עם קצות האצבעות עד שיש פירורים במרקם של חול רטוב (כמו בוידאו מהמתכון הזה)

מסדרים בשכבות את הקראמבל בכלים האישיים
אגסים
שני שוקולדים
פירורים

מכניסים לתנור ל 25 דקות. הקראמבל מוכן כשהפירורים זהובים. מגישים בטמפ' החדר

הצצה למאחורי הקלעים:

[לשולמית]

פורסם בקטגוריה עוגות, פירות, שוקולד | עם התגים , , , | כתיבת תגובה