האמנם עוד יבואו ימים בסליחה ובחסד

 

img_6719

חזרה לעבודה אחרי חופשת לידה. חמש וחצי בבוקר, מקלחות להתלבש לצחצח שיניים להכין תיקי אוכל ובגדים להחלפה לזרוק על עצמי משהו שלא ייראה יותר מדי כמו פיג'מה ולקוות שלא ישימו לב ששכחתי להוריד שערות ברגליים או כמה שחורים העיגולים שיש לי מתחת לעיניים. עשר דקות שהופכות לחצי שעה הליכה לגן של הגדולה. חמישים פעמים בדקה של "נו!!!", "בואי כבר!!!", "אבל אני מאחרת לעבודה", ו"אין לנו זמן לספור את כל עמודי החניה מהים עד גן מאיר!!!!". עוד רבע שעה ללב שוק הכרמל, עוד ילד נמסר לידיים שהן לא שלי והספירה לאחור מתחילה. האם ומתי אקבל את הטלפון לחזור ומאיזה גן הפעם יבשרו על תינוק חולה או ילדה שמסרבת להירגע. עוד חמישים דקות של אוטובוס כולל הפקק של הרכבת הקלה.
זמן מפקיחת העיניים עד שלוק ראשון של קפה: שלוש וחצי שעות. אם זה לא היה כל כך מביך הייתי יושבת במשרד בתשע בבוקר עם שניצל בגט כי טכנית זה ממש לא בוקר.  להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה חגים, טארט, פירות | עם התגים , , , , | כתיבת תגובה

ילדים זה שמחה. וגם קרמל מלוח.

IMG_5076

כשיש לך מיליון דברים לעשות, ואת בוחרת לאפות.

כשאת קמה בשש בבוקר עם תינוק רעב, והולכת לישון בחצות עם ילדה סרבנית שינה מצפונית. כשבין לבין את מכבסת תולה מבשלת מנקה מרסקת קישואים ומטגנת שניצלים, ומרדימה ומאכילה ושוב מרדימה ושוב מאכילה. כשיציאה לגן מאיר היא מבצע לוגיסטי שלא נופל מנסיעה משפחתית לחו"ל. כשאת מניקה ודוחפת נדנדה במקביל והראש כבר עושה רשימת מטלות למחר. להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה טארט, עוגות | עם התגים , , , , , | כתיבת תגובה

על החירות ועוגת שמרים קינמון

IMG_4424

ספונטניות היא המפתח לחופש, כך קראתי השבוע אצל אחד מהפילוסופים המהוללים של המאה העשרים במאמר שהוטל עליי לקרוא ללימודים. הרהרתי בזה קצת בזמן שהתקלחתי הבוקר. התינוק בן השלושה חודשים שמאתגר את הספונטניות שלי לאחרונה בדיוק נרדם. אולי לחמש דקות, אולי לשעה, מי יודע. כזה הוא, ספונטני. להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה עוגות | עם התגים , , , | כתיבת תגובה

For the times they are changing

IMG_2382

אני לא אוהבת שינויים. לא מתלהבת מהתחלות חדשות. לא מבינה בשביל מה זה טוב. למה אי אפשר פשוט שדברים יישארו כמו שהם וזהו.

שהקיץ לא ייגמר אף פעם. שלא נצטרך לעבור דירה. שחצי-כוס-מלאה לא יהיה חייב להתחיל עבודה חדשה. שאנשים יפסיקו לעזוב. שאני לא אצטרך לעזוב. שאף אחד לא יסע לשום מקום אף פעם.
שיישאר בבטן עוד חודש חודשיים. עוד טיפה, מבטיחה שאפסיק להתלונן שכואב לי בגב. שתמיד יהיו דובדבנים בשוק. להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה בקטנה, עוגות, פירות | עם התגים , , , | כתיבת תגובה

יסודות הטוטליטריות והאפייה הלילית

IMG_1963

מה. לעזאזל. חשבתי. לעצמי. כשחזרתי. ללמוד. מה.
יש לי כמובן המון תשובות הגיוניות. להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה עוגיות, שוקולד | עם התגים , , , , , | 2 תגובות